מבשרי המכבייה על גלגלים 

מבשרי המכבייה על גלגלים

132-136 לספירה, שלוש השנים שבהן שלט בר-כוכבא ביהודה היו תקופת העצמאות האחרונה של עם ישראל בארצו עד הקמתה של מדינת ישראל . 

בערב יום שישי, במהלך ארוחת הערב מצלצל הנייד שלי לצלילי קול פעמונים. מעברו השני ממתין בסבלנות חברי למסעות בעולם, דורון, לצליל  "ים השיבולים". "דורון, איזה רוח הביאה אותך אלי בערב שישי.." לשאלתי, בקול סמכותי, אמר לי: "מחפשים רוכבי אופנוע מיומנים לחצות את הבלקן במסגרת סרט על 'המכביה'. תהייה מחר בכפר המכביה בבוקר. פרטים, מתי? איך? כלום.. תגיע! ".

רעש מנועי אופנועים ורוכבים מתבוללים בסיפורם על מעבר לאופק. אופנועים עומדים בצורה מסודרת בחצר המכביה, צלמים, ראיונות אישיים. לאחר ליקוט קצת הסברים מהחברים מההפקה, אני מתחיל לבנות פסיפס מטרה והתשובות לא מאחרות לבוא, אמנם בחלקים, אך מטרת הפרויקט, מנהלות, תאריכי יציאה, עוד רחוקים מליצור רעיון מגובש אחד כמקשה וידיעה לבאות. לאחר בדיקה היו לי קווים כלליים, אך ככל שהתעמקתי גם להפקה וגם לרוכבים, חלק גדול של העננה התפזר, ואני מציג את הפרויקט כמה שבועות לפני הביצוע :

הקדמה :

בשנת 1911 הרעיון לקיים משחקים אולימפיים יהודיים עלה על ידי פריץ אברהם בביטאון "אגודת המתעמלים היהודיים",  המאיץ העיקרי למימושו היה יוסף יקותיאלי ממנהגיה הבולטים של מכבי ארץ ישראל הצעתו הייתה לקיים את המכביה הראשונה ב 1932 במלאת 1800 שנה למרד בר-כוכבא.

הרעיון העיקרי של יוסף יקותיאלי היה, לשגר קבוצת רוכבי אופנוע של חברי מכבי ארץ ישראל בארצות אירופה, לבשר ולגייס ספורטאים יהודיים מכול קשת ענפי הספורט. המסע נקרא "תל אביב-אנטוורפן". במשלחת כללו שמונה רוכבי אופנוע, תאריך היציאה היה 5 ביוני 1930 בשעה 16:00.  קבוצת האופנוענים עברה בארצות קושטא שבטורקיה, רומניה, פולניה, גרמניה ובלגיה. לפי כל המסמכים ועבודת ההכנה שלי בנושא אני מגיע למסקנה שזה היה אמנם מסע מוצלח, בערים ובמדינות שעברו האופנוענים (מוטוציקליסטים) קיבלו את פניהם ראשי ערים ומילות ברכה לרעיון המכביה. אין הרבה חומר על המסע הראשון (אכן כן, היה מסע שני של אופנוענים ועל זה אדבר בהרחבה). מסע זה פתח רעיון שנולד והיווה את הניצנים הראשונים, הן למסע המפורט השני, והן לפתיחת המשחקים האולימפיים בחסות המכביה היהודית הראשונה שהתקיימה ב- 28.3.32 .

יקותיאל, עוד בהיותו מארגן את המסע של המוטוציקלטים לאטוורפן כבר חשב על המסע השני "תל אביב – לונדון " ולאור הצלחתה של המשלחת ניגש להכין את תוכניתו והוצאתה לפועל . בקבוצה נמנו שבעה מוטוצקלטים זולו ומתתיהו ברומברג, שלום ברדשסקי, אפרים טננבאום, יוסף הכהן, יואל סימקין, מרדכי שפירא  ועזרא איכלוב, שהצטרף למסע כמלווה לאחד המוטוציקלטים. נוסעי המכונית אליהו סויסלוצקי, אבשלום כרמלי, זאב מרכוס, מנדי סגל ויוסף יקותאלי .

ב- 23.5.1931 עזבו את ת"א קבוצת המוטוצקלטים לירושלים, חצו את המדבר לכיוון קהיר שבמצרים, חצו את הימה לפיראוס אתונה, סלוניקי, בולגריה, יוגוסלביה, אוסטריה, גרמניה, פריז ולונדון. תשע ארצות – 9375 ק"מ – תשע עשרה קהילות יהודיות, ולי נשארת המחשבה ששנים ספורות  לאחר מכן , שואת העם היהודי תשנה כל חלקיק בנשמתנו ותיצור גן חדש המושך את הכאב והסבל לדורות ארוכים, בצלקת שלא תגליד בהיסטורית העם היהודי .

הרעיון :

חברת הפקות פרטית מלונדון משחזרת את מסעות האופנועים שנערכו למסע אחד שיעבור בארצות הבלקן, בואכה אירופה, לנקודת הסיום בברלין גרמניה לטכס פתיחת המכביה באצטדיון  שסופק לבקשת שר התעמולה של הרי יוזף גבלס במהלך המשחקים האולימפיים, ב- 1936.  האופנוענים הנבחרים יעברו בארצות מוצא של משפחתם ונקודות נוספות החשובות בהיסטוריה היהודית, וכך בעצם נוכל לשלים מעגל בתוך מסע שהיה  כאבן שואבת ליהודי החדש מארץ יהודה.

נקודת מבט:

במהלך עבודת ההכנה שעשיתי על מסעות המוטוצקלטים בארצות הבלקן ובאירופה, נתקלתי בצילומים מעטים וכן במספר חוברות שמספרות על כלל הולדת רעיון המכביה. באחת החוברות גיליתי אוצר בלום, יומן מסע לפרטים על המסע תל אביב- ברלין 1931. קראתי בשקיקה כל מילה,  אות ופיסקה. היומן מתאר את התלאות שבדרך, החוויות שעברו, הקושי ברכיבה, אהבת הקהילות היהודיות לבואם ואת רוח האמונה ואהבת הארץ. במהלך המסע ואחרי אפרסם קטעים מהיומן ואנסה להקביל את המסע ככל שאוכל לתקופתנו אנו.

 ציון דרך במסע זה הוא המשך בלתי נפרד ממסעי לתיעוד קהילות יוון שערכתי ב – 2011. במשך חודשיים לערך עברתי ברוב קהילות יוון. תעדתי בתי כנסת, שחלקם לא פעילים, בתי קברות ואת רוח היהודית בקומץ היהודים המפוזר בכל יוון. צילמתי ואף כתבתי ביומני המסע שלי את התחושות וסערת הרוח לקהילות שהיו לפני המלחמה, מה שנשאר הוא צל חיוור ואנמי לקהילות חזקות ששמרו באמונתם ודרכם במשך מאות בשנים, ומה לנו נשאר? רק זיכרונות וסיפורים,  קולות שפת הלדינו ששמענו בבית, מאכלים בלקנים ערבים לחייך, נעימות ורומנסות נעימות לאוזן קשבה, ספרי חכמים ורבנים שהורידו את גובה ספריהם לרמת הפשט, שכל אדם באשר הוא יהיה שלם בעצמו. הם פיזרו חוכמה פשוטה של ענווה, אהבת אדם וכבוד. לכן אנו מחויבים כיום להמשיך ולעלות ולהזכיר את דרך חייהם של כל קהילה וקהילה בתפוצות למען הדורות הבאים לילדנו ונכדנו, וכך נשמור את הגחלת כנר התמיד.

אני רואה ביצירת סרט זה ניסיון נועז וראוי לתת במה לזווית אחרת של אנשים במהלך היסטוריה היהודית, שהעלו רעיונות כבירים בשנים שהשפע והנוחות לא היו בנמצא. עקב העלאת המודעות  בפיסות היסטוריה וביצירה מרשימה זו, כדוגמת פרויקט הסרט, אני מאמין שדרך זו תסלול פרויקטים ודרכים חדשות לאחות את פיסות ההיסטוריה היהודית לרצף אירועים מרתקים, שיובאו לכלל הרחב של האנשים בארץ או בעולם, ויספקו חומר למחשבה, להוקרה ולשאר הערצה למפעל הציוני של היסטוריה רצופת כאב בסבלו של העם היהודי.

מנהלות – גילוי נאות:

* סבתי וסבי מסלוניקי עיר ואם. ב- 15 במרץ 1943 יצא המשלוח הראשון של 2,800 יהודים. המשלוח ה-19 והאחרון יצא מסלוניקי ב- 10 באוגוסט 1943 והגיע לאושוויץ ב- 18 באוגוסט 1943. סה"כ הוגלו מסלוניקי 46,061 יהודים . 2,500 ניצולים לערך שרדו, וביניהם סבי וסבתי בשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ.

* אנסה ככל שידי משגת להעביר בזמן אמת יומני מסע וצילומים, תחושות והרגשות מהמסע, קטעי וידאו בכל קטע ארץ, מדינה ונקודות ציון חשובות.

* פרסום יומן מסע מקורי תל אביב - לונדון 1931, על הדרך ביוון ופגישת הקהילות היהודיות ביוון בקרוב.

* בקבוצה "חזרה לברלין " נמנים הרוכבים הבאים: גל מרום, דורון קדמיאל, דני מרון, גילי שם-טוב, ירון מונץ, אלן כץ, קובי שמואל, נוסעי המכונית: דורון גולן  ויורי רטומסקי.